חיסון כלבת
כלבת – מחלה ויראלית קטלנית התוקפת את מערכת העצבים של כלבים ושל יונקים כולל האדם.
הוירוס הגורם למחלת הכלבת מועבר לרב בנשיכה מבעל חיים נגוע לבעל חיים אחר. מגע עם רוק היא דרך ההדבקה המשמעותית ביותר לרב דרך נשיכה אך גם ע"י ליקוק ובמגע של רוק עם העין, אף, פה ופגמים בעור.
וירוס הכלבת מועבר למח ממקום הנשיכה דרך תאי עצב המובילים אליו. מרגע שהנגיף מגיע אל המח נגרם הרס ונמק של איזורים נרחבים,המחלה מתפרצת והמוות בלתי נמנע ומתרחש תוך 10 ימים.
סימני המחלה כוללים שינויי התנהגות (אגרסיביות, אדישות, תוקפנות),ירידה משמעותית ומהירה במשקל,חוסר שקט,אישונים מורחבים,שיתוק של שרירי הבליעה,ריור מוגבר,שיתוק שרירי הנשימה ומוות.
מניעת המחלה מתאפשרת ע"י חיסון כלבת לכל בעלי החיים העלולים לחלות בה, השמדת בעלי חיים משוטטים והסגר לצורכי הסתכלות של בעלי חיים חשודים.
חיסון הניתן כנגד מחלת הכלבת הוא חיסון חובה בכלבים הניתן אחת לשנה ויחד עם החיסון מוכנס גם שבב אלקטרוני מתחת לעור הכלב ולבעלים ניתן הרשיון לאחזקת הכלב מטעם הרשות המקומית .
אמנם לא קיימת חובת חיסון כלבת בחתולים אך מומלץ לחסן חתולים אשר יוצאים לחצר הבית.
כלב ו/או חתול הנלקחים לחו"ל יש לחסן לפחות 30 יום טרם תאריך היציאה.
חיסון משושה לכלבים
חיסון הניתן לכלבים בשנתם הראשונה 3 פעמים החל מגיל 6-8 שבועות ובמרווח של 2-4 שבועות בין החיסונים והחל משנתם השנייה ניתן פעם אחת בכל שנה.
בשנה הראשונה לחיי הכלב יש להקפיד על מניעת מפגש של הכלב עם כלבים לא מחוסנים וטיול עמו בסביבה של הפרשות של כלבים אחרים טרם השלמת 3 החיסונים הראשונים.
חיסון זה מגן על כלבים מפני 6 מחלות זיהומיות קשות הכוללות 4 וירוסים ו-2 חיידקים:
- פארבו-מחלה ויראלית קשה הפוגעת בתאי מערכת העיכול וגורמת לשלשולים מימיים-דמיים קשים,הקאות,דכאון,אובדן משקל,חום גבוה בחלק מהמקרים,התייבשות ומוות.
- כלבלבת-מחלה ויראלית חשובה ושכיחה,כאשר מידת ההדבקה גבוהה ממידת התחלואה כך ש25%-75% מהכלבים מפתחים נגיעות סב קלינית ולבסוף מתגברים על הוירוס ללא סימני מחלה. סימני המחלה הם:חום,הפרשות מהעיניים והאף,דלקת של השקדים,אנורקסיה,הקאות ושלשולים ,פיגמנטציה חומה על גבי השיניים וסימנים עצביים(חולשה של רגליים אחוריות,עוויתות,הטיית ראש,רעד שרירים ועוד).
- אדנו וירוס- וירוס הגורם לדלקת של דרכי הנשימה העליונות.
- וירוס פארה אינפלואנזה-וירוס המעורב בדלקות של דרכי הנשימה העליונות.
- לפטוספירה –מחלה חיידקית בעלת חשיבות קלינית בכלבים ועם פוטנציאל זואונוטי(הדבקת בני אדם) ובעלת חובת דווח. קיימים 2 זנים עיקריים בכלבים הפוגעים בעיקר בעיניים,בכבד,בכליות ובמערכת הקרישה. סימני המחלה העיקריים הם: חום גבוה,כאב בשרירים,הקאות,שתייה מרובה ,חוסר השתנה,התייבשות ומוות.
תולעת הפארק (ספירוצרקה לופי)
"חיסון" שהוא למעשה טיפול מונע כנגד תולעת המועברת מצואה של כלב נגוע דרך חיפושית זבל לפיו של כלב אחר . ההדבקה היא ע"י שלב הביצה של התולעת ומרגע הבליעה מתחיל תהליך ההתפתחות והנדידה של התולעת דרך כלי דם בקיבה ועד לכלי הדם הראשי ולבסוף לושט שם יוצרת התולעת גרנולומות.
סימני המחלה כוללים: רגורגיטציות (פליטות של אוכל ו/או מים) ו/או הקאות,ירידה במשקל,רזון קיצוני,ריור מוגבר,ירידה בחיוניות,קשיי נשימה,צליעה,שיתוק גפיים אחוריות ומוות.
במחקרים שנעשו נמצא כי הטיפול כנגד התולעת אחת ל-2-3 חודשים מפחית את כמות הגרנולומות הקיימות בושט מאט את קצב הווצרותן,מקטינ את גודלן ומפחית את כמות הביצים המופרשות בצואה של כלב נגוע.
ההמלצה כיום היא טיפול בכלבים החל מגיל 6 חודשים כל 3 חודשים למשך כל החיים.
שעלת הכלאות בכלבים
מחלה שכיחה של דרכי הנשימה העליונות בקרב כלבים החיים בפנסיון ו/או במוסדות אחרים בהם כלבים רבים חיים ביחד. סימני המחלה כוללים: שיעול,נסיונות הקאה,לעיתים הפרשות מהאף,חום גבוה ואנורקסיה.
קיימים מספר פתוגנים ויראליים המעורבים בסינדרום אך חלקו של חיידק בשם בורדוטלה ברונכיספטיקה הוא עיקרי.
המחלה בדרך כלל מתרפאת מעצמה (self limiting)ללא קשר אם ניתן טיפול רפואי או לא.
כיום קיים חיסון כנגד החיידק בורדוטלה המעורב בסינדרום שעלת המכלאות, המורכב מזן לא אלים של החיידק הניתן ישירות לאף. החיסון גורם לתגובה חיסונית מקומית ונמצא כאפקטיבי.זן החיסון חי במוקוזת הנשימה מספר שבועות אחרי החיסון,אבל ברמה נמוכה בהרבה משל האורגניזם האלים.
בשל רמת החיידק הנמוכה, כנראה שזן החיסון איננו עובר בקלות לכלבים אחרים.
חלק מהכלבים המקבלים חיסון עשויים להראות שיעול קל במשך מספר ימים.
מכיוון שאין בעייה של ניטרול החיסון ע"י נוגדנים אמהיים, יכול החיסון להנתן כבר מגיל שבועיים.
חיסון "בוסטר" מומלץ כל 6-10 שבועות.אין לתת את החיסון לכלבים בעת טיפול אנטיביוטי.
חיסון מרובע לחתולים
חיסון המגן על חתולים מפני מחלות זיהומיות קשות הנגרמות ע"י 3 וירוסים וחיידק אחד:
- פאנלויקופניה-הגורם הוא וירוס פארבו הקרוב לוירוס הפארבו בכלבים,גם כאן נגרם נזק עצום לתאי מערכת העיכול. סימני המחלה הם:חולשה,חום,אנורקסיה,הקאות,שלשול מימי,התייבשות ומוות.יתכנו גם הפרעות עצביות כגון חוסר שווי משקל,הליכה בצעדים גדולים ורעידות של הראש.
- ראינוטרכאיטיס (הרפס)-הדבקה בנגיף גורמת למחלה חריפה של מערכת הנשימה העליונה בעיקר בחתולים צעירים. סימני המחלה: דכאון, עיטוש, חוסר תיאבון, חם גבוה, ריור מוגבר, הפרשות מוגברות מהעיניים והאף, קונג'וקטיביטיס, קשיי נשימה ,שיעול, פצעי עור, דלקת ריאות וסימנים עצביים. התמותה גבוהה רק אצל גורים מאד צעירים. גורם המוות הוא בעיקר התייבשות או זיהום בקטריאלי משני.
- קליצי-וירוס נוסף הגורם למחלה של דרכי נשימה עליונות ומלווה בסימנים שונים כגון:חום,עיטוש,דלקת עיניים,כיבים על גבי הלשון ולעיתים דלקת ריאות. להבדיל ממצב הנשאות של הפרס בחתולים, חתול נשא של נגיף הקליצי מפריש נגיף כל הזמן, ולכן הוא אינפקטיבי לחתולים אחרים. נשאות של קליצי היא מאד נפוצה: כ- 20% מהחתולים שמגיעים לטיפול וטרינרי הם נשאים וכ- 25% מהחתולים הבריאים לכאורה בתערוכות חתולים הינם נשאים.
- קלמידיה פסיטאצ'י-החיידק מדביק מינים רבים של חיות ונפוץ בכל העולם. ישנם מספר זנים שונים של החיידק, והזן המדביק חתולים כנראה איננו מדביק בני אדם.האיבר הנפגע בחתול ע"י כלמידיה – העין והסימן העיקרי הוא דלקת עיניים.
החיסון הראשון ניתן בגיל 8 שבועות והשני בגיל 12 שבועות ולאחר מכן ניתן פעם אחת בכל שנה.
ד"ר יובל סמואל מרכזים לרפואה וטרינרית. וטרינר כפר סבא, וטרינר תל אביב, וטרינר כפר שמריהו.